מנהל תפעול / פסיכולוג:  אייל בן מאיר

אחראית  CPAP:  מלי אורים

מזכירה:  דינה צ'רקו

משרד קבלה: ברכה גובי, מירית יגודייב

תקשורת:  טלפון: 03-5340381, 03-5305707

              פקס: 03-5349368

מרפאת CPAP טלפון:  03-5346703

שעות פעילות המשרד:  א'-ה' משעה 08:00 עד 15:30

שעות קבלה לבדיקת שינה: א'-ה' ומוצ"ש החל מ-20:00

מיקום: ביתן 16 (מול בניין אף-אוזן-גרון)  

מפת הגעה

אודות המכון לרפואת שינה ועייפות

המכון לרפואת שינה ועייפות במרכז הרפואי ע"ש שיבא, ממכוני השינה הגדולים בארץ, מציע שירותי אבחון, בדיקה וטיפול במגוון הפרעות שינה.

המכון הוקם לפני כ-15 שנים מנוהל כיום ע"י דר' דליה שכטר-עמיר. במכון 12 חדרי בדיקה והוא פועל 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע (סגור בשישי בערב).

רופאי המכון בעלי התמחות בתחומי רפואה שונים וניסיון רב ברפואת שינה מה שמאפשר בירור ועיבוד מקיפים של הפרעת השינה ומתן טיפול מיטבי. 

נבדק המופנה למכון עובר הערכה ובדיקה ע"י אחד מרופאי המכון ומופנה לבדיקת שינה מותאמת עבורו.  במקרים מסוימים בירור הפרעת השינה והאבחון אינם מחייבים בדיקת שינה אלא בדיקת רופא שינה בלבד, ובמקרים אחרים נערכת בדיקת שינה בהתאם לנדרש במכתב ההפניה ולאחר מכן נערכת שיחת סיכום עם רופא המכון. במידת הצורך הנבדק מופנה לייעוץ ע"י רופא מומחה נוסף מצוות המכון.

בדיקת השינה מתבצעת בלילה. הנבדק מגיע למכון השינה בערב ומתקבל ע"י טכנאי שינה. הטכנאי מחבר את המיכשור המתאים לנבדק בהתאם לסוג הבדיקה שנקבע (אלקטרודות שונות, חגורות נשימה, מד חמצן) והנבדק מופנה לחדר השינה. כל נבדק ישן בחדר נפרד. מלווה אחד יכול לישון בחדר עם הנבדק במידת הצורך (ילדים, נבדקים בעלי מוגבלויות).

במהלך הלילה יש השגחה מתמדת על המתרחש בחדרי הבדיקה ע"י טכנאי הלילה ובמידת הצורך ניתן להיעזר בטכנאי דרך אינטרקום שמותקן בכל חדר (למשל - בקשה להתנתק מהמיכשור כדי ללכת לשירותים).

הנבדקים מושכמים ע"י טכנאי הלילה בסביבות 06-06:30 בבוקר.

נתוני בדיקת השינה מפוענחים ע"י טכנאי פיענוח מיומנים ותוצאות הבדיקה מועברות לרופאי המכון.

במקרים בהם נערכה שיחה מקדימה עם רופא המכון, תוצאות הבדיקה וההמלצות לטיפול נשלחות לנבדק בדואר. בחלק מהמקרים הנבדק ממתין לפענוח בדיקת השינה  ונבדק ע"י רופא המכון, כך שתוצאות הבדיקה ודרך הטיפול ניתנות לנבדק כבר למחרת הבדיקה.

בשעות הבוקר פועלת במכון מרפאתCPAP  , בניהולה של טכנאית מיומנת ותחת בקרה של רופא שינה. במרפאה  מתבצעת התאמה  של מכשיר CPAP לסובלים מדום נשימה בשינה. המטופלים זוכים לליווי ומעקב בכל שלבי הטיפול בהמשך.

הבדיקות שמבוצעות במכון הן:

1. בדיקת שינה מלאה (פוליסומנוגרפיה)
   בדיקה זו הינה רב-ערוצית במהלכה נרשמים גלי המוח (EEG), תנועות עיניים (EOG), מתח שרירים ותנועות רגליים (EMG), אקג, זרימת אויר דרך האף, תנועות נשימה של הסרעפת ובית החזה, רמת ריווי החמצן בדם, נחרות ותנוחת שינה.
   במידת הצורך ועל פי שיקול קליני של רופאי המכון מתבצעת בדיקה מורחבת שעשויה לכלול:
   • צילום וידאו
   • EEG מורחב כאשר קיים חשד להתקפים אפילפטיים בשינה -Sleep Related Epilepsy  או הפרעת חשמלית אפילפטית בשינה -Electrical Status Epilepticus in Sleep (ESES)
   •   End Tidal CO2
     
2. בדיקת שינה חלקית
   בדיקה זו בעלת ערוצי רישום מצומצמים הכוללים ערוץ EEG אחד, זרימת אויר דרך האף, תנועות נשימה של הסרעפת ובית החזה, רמת ריווי החמצן בדם, נחרות ותנוחת שינה. בדיקה זו ממוקדת להערכת הנשימה בשינה.
   במקרים נבחרים ניתן לבצע בדיקת שינה אמבולטורית, בביתו של הנבדק.
   
3. בדיקת אקטיגראף
   בדיקה זו מיועדת לעקוב אחר זמני השינה של הנבדק וזיהוי המחזוריות של שינה-עירות (שעון ביולוגי). 
   מכשיר האקטיגראף הוא מכשיר קטן דמוי שעון-יד שהנבדק עונד על ידו במשך מספר ימים, בבית, לצורך רישום  הזמנים בהם הוא ישן והזמנים בהם הוא ער.   אופן ביצוע הבדיקה - בתנאי החיים השיגרתיים או בתנאי חופש מוחלט - נקבע ע"י רופא השינה בהתאם להפרעת השינה.

4. בדיקות יום
   MSLT (Mean Sleep Latency Test) - בדיקה להערכת ישנוניות אובייקטיבית במשך היום. בדיקה זו מבוצעת למחרת הבדיקה הפוליסומנוגרפית בלילה. לבדיקה 5 חלקים: אחת לשעתיים, מהבוקר עד אחר הצהריים, הנבדק נכנס למיטה למשך 20 דקות בניסיון להירדם. זמן ההירדמות בכל ניסיון נמדד וכן האם הופיעה שנת חלום.
   MWT ((Maintenance of Wakefulness Test- בדיקה להערכת יכולת לשמור על עירנות במשך היום. הבדיקה מבוצעת למחרת הבדיקה הפוליסומנוגרפית בלילה. לבדיקה 4 חלקים: אחת לשעתיים, מהבוקר עד אחר הצהריים, הנבדק נכנס לחדר שמואר באור חלש ויושב על כורסא מיוחדת במשך 40 דקות. הוא מתבקש להישאר ער ככל יכולתו, ללא נקיטה בפעילות מעוררת כלשהיא. 
   
5. התאמת מכשיר CPAP  מרפאת CPAP
   מכשיר ה-CPAP  (ראשי תיבות של Continuous Positive Airway Pressure) משמש לטיפול בדום נשימה חסימתי כאשר דרכי טיפול אחרות אינן מתאימות. העיקרון הטיפולי הוא הזרמת אויר חדר בלחץ חיובי ע"י המכשיר דרך מסיכת אף (או נחירונים או מסיכת אף-פה).
   כאשר מאובחנת הפרעת נשימה בשינה המחייבת טיפול עם מכשיר CPAP, הנבדק מופנה למרפאת CPAP במכון, להתאמת מכשיר ולניסיון שימוש ביתי במשך כשבוע.
   התאמת מכשיר CPAP: בדיקה  זו מתבצעת במכון השינה או בביתו של הנבדק.  טכנאית מיומנת מתאימה לנבדק מסיכה ומדריכה אותו בשימוש במכשיר. לאחר לילה אחד של שינה עם המכשיר ניתן לקבוע מה לחץ האויר הנחוץ לטיפול מיטבי בהפרעת הנשימה ומה סוג המכשיר הנחוץ. הנבדק מקבל לביתו מכשיר מתאים מכויל ללחץ הנחוץ לניסיון במשך שבוע. על פי ההתנסות נקבע המשך הטיפול הקבוע בהפרעת הנשימה.
   מנהלת מרפאת CPAP, מלי אורים, הינה טכנאית מנוסה ומלווה את הנבדקים במשך תהליך ההתאמה וההתרגלות למכשיר, במטרה להבטיח היענות מלאה לטיפול.

הצוות הרפואי

הייחודיות של המכון לרפואת שינה ועייפות במרכז הרפואי שיבא היא בראייתו הכוללנית והרב תחומית. המכון ייחודי  במגוון אפשרויות הבדיקה כמתואר לעיל,  ביכולתו לספק שירות לנבדקים בכל גיל החל מינקות, וכן בצוות הרפואי הרב תחומי:   

ד"ר דליה שכטר-עמיר מומחית בנוירולוגיה                 

ד"ר אמיר שיינברג מומחה ראות ורפואת ילדים

ד"ר אייל רוזנצווייג מומחה ברפואת אף אוזן גרון

ד"ר יעל שיינהרץ-פיין פסיכיאטרית ילדים ונוער

אנו עובדים בשיתוף פעולה עם  ד"ר אריה וולנר, מנהל המחלקה לשיקום נשימתי בשיבא,  המייעץ במקרים של הפרעות נשימה מורכבות וקושי בהתאמת טיפול עם CPAP  או BiPAP.

רופאי המכון בעלי ידע נרחב בתחומים השונים של רפואת השינה:

• הפרעות נשימה בשינה (Sleep Related Breathing Disorder)  ובעיקר דום נשימה חסימתי בשינה
• הפרעות תנועה בשינה
• פאראסומניות
• אינסומניה
• הפרעות בתזמון השינה (שעון ביולוגי)
• הפרעות שינה משניות למחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות
• הפרעות שינה ייחודיות לילדים

מהן הפרעות שינה?

ההגדרה הרפואית של הפרעות שינה מדברת על שיבושים בכמות, באיכות או בתזמון השינה, או על אירועים התנהגותיים או פיזיולוגיים חריגים במהלך השינה או במעבר מעירות לשינה. שכיחותן של הפרעות השינה השונות בעולם המערבי מוערכת בכ-50%.

את הפרעות השינה ניתן לחלק לארבע קבוצות עיקריות: הפרעות שיינה אינטרינזיות, כלומר שנובעות מתהליך השינה עצמו, הפרעות שינה אקסטרינזיות, כלומר כאלה שנובעות מגורמים חיצוניים, הפרעות בתזמון שינה והפרעות שינה משניות לבעיות רפואיות (גופניות או נפשיות) אחרות.

תסמונת הפסקות נשימה בשינה

מבין הפרעות השינה האינטריזיות, תסמונת הפסקות נשימה בשינה (Sleep Related Breathing Disorder  או Obstructive Sleep Apnea) מהווה את ההפרעה השכיחה ביותר.

תסמונת הפסקות נשימה  בשינה (להלן תהנ"ש) הינה הפרעת שינה שכיחה למדי בקרב מבוגרים בגיל העמידה בעלי עודף משקל, למרות שניתן לאבחנה בכל גיל, מינקות עד זקנה. השכיחות בקרב נשים היא כ-2%, במיוחד לאחר גיל המעבר, ובקרב גברים כ-4%. הגורם לתסמונת הוא חסימת דרכי הנשימה העליונות בזמן השינה עקב תמט של קירות החיך או הלוע. לאחר היווצרות החסימה, יש מאמץ מוגבר של שרירי הסרעפת ובית החזה על מנת לפתוח את החסימה. בזמן הפסקת הנשימה רמת ריווי החמצן בדם יורדת והחולה מקיץ למ' שניות, במהלכן הנשימה שבה לתיקנה. בדרך כלל הישן אינו מודע ליקיצה זו. פתיחה דרכי האוויר מלווה בנחירה רמה. שרשרת אירועים זו יכולה להתרחש עשרות ואפילו מאות פעמים במשך הלילה דבר הגורם בין השאר לישנוניות ניכרת במשך היום. הסימפטומים העיקריים של תהנ"ש הם נחרות, התעוררויות, יובש בפה בלילה ובבוקר, השתנה מרובה בלילה (נוקטוריה), שינה לא מרעננת וישנוניות במשך היום. לעיתים בני המשפחה עדים להפסקות הנשימה. הגורמים העיקריים לתהנ"ש הם השמנת יתר ושינויים מבניים בגולגולת ובדרכי הנשימה העליונות וכנראה גם שיבוש בבקרה המוחית של השרירים בדרכי הנשימה העליונות. 

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים בדבר הקשר שבין תהנ"ש ותחלואה קרדיו-וסקולרית ולמעשה נמצא שתנה"ש הינו גורם סיכון בלתי תלוי לעלייה בלחץ הדם, למחלות לב ולשבץ מוחי.

מכון נובעת גם החשיבות הרבה באבחון התסמונת כאשר מתעורר חשד קליני, ובטיפול נכון. במקרים של הפרעת נשימה קלה בשינה טיפול יעיל עשוי להיות הפחתת משקל או שינוי תנוחת השינה (תהנ"ש שכיחה במיוחד בשינה על הגב). במקרים חמורים יותר, ובמיוחד בנוכחות מחלות קרדיו-וסקולריות, הטיפול המומלץ הינו שימוש במכשיר CPAP  - קיצור של  Continuous Positive Air Pressure. מכשיר זה "לוקח" אויר מחלל החדר ומזרים אותו דרך צינור אל מסיכה המולבשת על האף, ישירות לדרכי הנשימה. ע"י כך דרכי הנשימה החסומות נפתחות. פתיחת החסימה מאפשרת נשימה סדירה ומונעת את ירידת רמת ריווי החמצן בדם ואת ההתעוררויות בלילה. במקרים נבחרים בלבד מומלץ  טיפול כירורגי.

תסמונת הרגליים העצבניות ותנועות רגליים מחזוריות בשינה

הפרעת שינה אינטרינזית נוספת ושכיחה למדי היא  תנועתיות מחזורית, בלתי רצונית, של הרגליים לפני השינה ובמהלך השינה. אחוז לא קטן מהלוקים בקשיי הירדמות סובלים למעשה מתסמונת הרגליים העצבניות - RLS (Restless Legs Syndrome). האבחנה של תסמונת זו הינה קלינית, כאשר מתקיימים הדברים הבאים: 1. תחושה לא נעימה ברגליים בלילה, הגורמת קשיי הירדמות. התחושה מתוארת כנימלול, כאב, זרמים או תחושת לחץ פנימי. במצבים נדירים תחושה דומה קיימת גם בידיים; 2. קיים צורך עז להניע את הרגליים; 3. התחושה הלא נעימה  מוקלת ע"י הנעת הרגליים, עיסוי, צעידה וכד'; 4. קיימת מחזוריות יומית בסימפטומים, עם הופעתם או החמרה לפני שנת הלילה. תסמונת זו שכיחה למדי במבוגרים, ונעה בין 5 ל-15%. במצבים רפואיים  מסויימים שכיחות התסמונת גבוהה יותר, ומגיעה עד כדי 15-20% בחולי אי ספיקת כליות או אף כ-30% בחולי Rheumatoid Arthritis. גורם חשיפה מיוחד הינו הריון. ידוע קשר הדוק בין RLS לרמות נמוכות של פריטין בדם.

80-90% מהלוקים ב-RLS סובלים גם מתנועות רגליים מחזוריות בשינה - PLMS (Periodic Limb Movements in Sleep). אבחנת הפרעה זו נעשית ע"י בדיקת שינה, ולעיתים האבחנה אקראית בעת בדיקת שינה בשל סיבה אחרת. הלוקים ב-PLMS עלולים להתלונן על יקיצות ליליות וישנוניות במשך היום אולם לעיתים אין כל תלונה מבחינת השינה או העירנות ביום.

הטיפול המקובל כיום ב-RLS וב-PLMS הוא ע"י תכשירים דופאמינרגיים, ובמיוחד Dopamine Agonists ארוכי טווח. לפני הטיפול התרופתי הסימפטומטי יש לשלול הפרעות מטבוליות, מחלות ותרופות שעלולים לגרום להפרעה זו או להחמירה.

נרקולפסיה

הפרעת שינה אינטרינזית נוספת ומעניינת מאוד, אם כי נדירה למדי, היא נרקולפסיה. זו הפרעה שביטוייה בצורתה הקלאסית הם התקפי שינה במשך היום למרות שעות שינה מספיקות, וביטויים של שנת חלום לא תקינה: חלימה סוערת גם בזמן התנומות במשך היום, התקפים של נפילה פתאומית ללא איבוד הכרה במיוחד במצבי צחוק, כעס, הפתעה (קטפלקסיה), הזיות בזמן ההירדמות או היקיצה והתקפים קצרים של שיתוק בתהליך ההירדמות או היקיצה. ידוע קשר ל-HLA ספציפי אולם אין הוכחות חד משמעיות לגורם אוטואימוני. כיום ידוע שהתהליך הפתולוגי הגורם למחלה מתחולל בתלמוס הצדדי ותוצאתו היעדר נוירוטרנסמיטור ספציפי - Orexin, שתפקידו לקיים מצב עירנות תקין. מחלה זו אינה שכיחה, וייתכן שקיים תת-איבחון שלה בארץ. הטיפול סימפטומטי: מניעת ישנוניות ע"י תרופות מעוררות ומניעת הביטויים הלא תקינים של שנת חלום ע"י נוגדי דכאון.

נדודי שינה- אינסומניה

הפרעת שינה נוספת ושכיחה היא נדודי שינה, או אינסומניה.  זו הפרעה שעלולה להתבטא בקשיי הירדמות, בהתעוררויות חוזרות מהשינה, ביקיצת בוקר מוקדמת או בשילוב של הנ"ל.

שכיחותה הכללית של האינסומניה עומד על כ- 25%, כאשר שיעורה בקרב נשים כפול משיעורה בגברים.

תתכן  אינסומניה ראשונית, מילדות וללא גורם חשיפה מסויים; אינסומניה מותנית (Psychophysiological Insomnia); אינסומניה כחלק מתסמונת תנועות רגליים עצבניות כפי שתואר לעיל; אינסומניה על רקע גורמים חיצוניים שונים; אינסומניה כהפרעת שינה משנית למצבים רפואיים שונים כמו כאב כרוני, מחלות פסיכיאטריות ומצבי עקה נפשית וחרדה, תרופות מסויימות ועוד.

יש לאבחן נכונה את הגורם לאינסומניה כדי לטפל בצורה מיטבית. הטיפול באינסומניה יכול להיות שינוי בהרגלי השינה בלבד, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי קצר מועד, טיפול בגורם הראשוני, טיפול תרופתי  או טיפול משולב.

הפרעות  בתזמון שינה

קבוצה מעניינת של הפרעות שינה הן אלה הנובעות מבעייה בתזמון השינה. הלוקים בהפרעות שינה אלה מאופיינים בכך שתזמון השינה שלהם סוטה באופן ניכר מן הנורמה עד כדי קושי ממשי בתפקוד היומיומי. בקבוצה זו של הפרעות שינה  תסמונת פאזת השינה הדחוייה, תסמונת פאזת השינה המוקדמת, מחזוריות שינה לא סדירה, מחזוריות שונה מ-24 שעות ויעפת (jet lag). התסמונת השכיחה מביניהם היא פאזת השינה הדחויה. במקרים קיצוניים אנשים אלה ישנים בשעות היום וערים ופעילים בשעות הלילה. מאחר שביטוי הפרעות בתזמון השינה הינו מרבי בתקופת ההתבגרות, הן עלולות לגרום לקשיים רבים בלימודים בביה"ס עד כדי נשירה מהלימודים, ובהמשך קשיי תפקוד בזמן השירות הצבאי, קושי להשתלב במעגל העבודה וכד'. מאחר שהמודעות להפרעות שינה מסוג זה הינה נמוכה, הלוקים בה אינם מאובחנים נכון ואינם מטופלים כראוי.  קרוב לוודאי קיים רקע משפחתי-גנטי להפרעות בתזמון השינה.  הטיפולים האפשריים בהפרעות בתזמון השינה הם טיפולים התנהגותיים, חשיפה לאור בהיר במועד המתאים לסוג ההפרעה ומתן מלטונין. טיפול עם כדורי שינה עפ"ר אינו יעיל ואינו רצוי. דרך נוספת להתמודד עם הפרעות אלה היא התאמת אורח החיים לזמני השינה המועדפים.

פעילות אוטומטית מתוך שינה

פעילות אוטומטית מתוך שינה כגון דיבור, הליכה מתוך שינה או ביעותי לילה נקראת פאראסומניה. בדרך כלל, הפאראסומניות אינן מהוות הפרעה כשלעצמן כיוון שאינן מפריעות לאיכות השינה. תופעות אלו נפוצות יותר בקרב ילדים צעירים. פעילות חריגה מתוך חלום הינה פאראסומניה מיוחדת במבוגרים וקשישים, ולעיתים מעידה על מחלה נוירולוגית ניוונית. במקרים נדירים, כאשר הפאראסומניה באה לידי ביטוי בהתנהגות חריגה ומורכבת, ולעיתים אלימה, המפריעה לאיכות החיים של הסובל ממנה או לסביבתו-  נדרש טיפול תרופתי.

הפרעות שינה בילדים

הפרעות שינה בילדים אינן נדירות. ילדים עלולים לסבול מנחרות והפסקות נשימה בשינה, פאראסומניות ובמיוחד הליכה מתוך שינה וביעותי לילה כמתואר לעיל וכן הפרעות בתזמון השינה.

הפרעות שינה על רקע התנהגותי שכיחות במיוחד בקרב ילדים נמצא שכ-30% מהילדים עד גיל 5 סובלים מבעיות שינה התנהגותיות הבאות לידי ביטוי בסירוב ללכת לישון, סירוב לעבור לישון בחדר ובמיטה משלהם לאחר שהורגלו לישון עם ההורים, אי יכולת להירדם בכוחות עצמם, התעוררויות מרובות בלילה, קושי להיגמל מאכילה ו/או שתייה בלילה, נדידה למיטת ההורים ו/או הזדקקות לסיוע מן ההורים בהרדמות לאחר יקיצת הלילה. מעבר לאיכות השינה הגרועה של הילדים, סובלים נוספים מבעיות אלו הם ההורים שאיכות השינה שלהם נפגעת וכך גם היכולת שלהם לתפקד במהלך היום למחרת.
מחקרים הראו כי הדרך הטובה והיעילה ביותר לטפל בבעיות השינה התנהגותיות היא באמצעות הדרכת ההורים בנושא הקניית הרגלי שינה נכונים לילדיהם, תוך מתן כלים להתמודדות עם בעיות התנהגותיות קיימות. בנוסף, מחקרים פסיכולוגיים רבים הראו כי הקניית היכולת להירדם בצורה עצמאית תורמת לשיפור הביטחון הרגשי של ילדים.

ייעוץ  הפרעות שינה בילדים

אייל בן מאיר   פורום הפרעות שינה בילדים