
מנהלת: פרופ' ענת אחירון
אחות אחראית:גב' חוי רז
רופאים וחוקרים במחלקה:
ד"ר מרק דולב
ד"ר דוד מגאלשווילי
ד"ר יצחק גוטמן
ד"ר אירנה קיזנר
ד"ר יעל שטרן
ד"ר שמואל מירון
ד"ר אביבה גל
ד"ר מיכאל גורביץ
תקשורת: טלפון: 03-5303811, 03-5303911
מהי טרשת נפוצה:
טרשת נפוצה הנה מחלה דלקתית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (מח וחוט שדרה צווארי וגבי) ועלולה להביא לפגיעה נוירולוגית מתקדמת.
מספר חולי הטרשת הנפוצה בעולם מוערך בכמיליון חולים ובארה"ב כ- 350,000, כאשר מדי שנה מאובחנים כ-10,000 חולים חדשים. בישראל מספר החולים המשוער הוא כ-3,000 ומדי שנה מאובחנים כ-100 חולים חדשים.
המחלה שכיחה יותר בנשים (יחס של 2:1 לעומת גברים) מופיעה בגיל צעיר (שיא שכיחות ההופעה סביב גיל 25 שנה). נפוצה יותר בגזע הלבן, ובעלת פיזור גיאוגרפי אופייני - ככל שמצפינים מקו המשווה שכיחותה עולה. האטיולוגיה של טרשת נפוצה אינה ידועה וקרוב לודאי שיש מספר גורמים משולבים הגורמים להופעתה כגון: רקע גנטי, גורמי סביבה וחשיפה לזיהומים וירליים בגיל צעיר. נמצא גם שהגירה מאזורים בעלי שכיחות נמוכה של המחלה לאזורים בהם שכיחותה גבוהה לפני גיל 15 שנה, מעלה את הסיכון לחלות, דבר המעלה את חשיבות גורמי הסביבה. מבחינה פתופיזיולוגית טרשת נפוצה הנה מחלה אוטואימונית בה לימפוציטים עצמיים מתקיפים את מערכת העצבים המרכזית, מזהים חלבוני מיאלין כזרים ומביאים לתגובה דלקתית המתאפינת בהסננה של תאי דלקת (לימפוציטים ומקרופגים) לרקמת המח, עצבי הראיה וחוט השדרה. ביטוי של מולקולות הצמתה על פני המחסום דם-מח מאפשר חדירה של תאי דלקת אלה לרקמה. כתוצאה מההסננה הדלקתית נגרם הרס למעטפת המיאלין ובהתאמה תתכן החלמה ע"י תהליך של יצירת מיאלין חדש או נזק קבוע עקב יצירה של רקמה צלקתית.
המחלה יכולה להתבטא במספר צורות קליניות:
1. מהלך של התקפים לסירוגין המופיע ב- 85% מהחולים ומתבטא בזמן ההתקף החריף בהופעה של סימנים נוירולוגיים (אחד או יתר) כגון: חולשה מוטורית עד שיתוק בגפה אחת או יותר,הפרעות תחושתיות המתבטאות בתחושת נימול או רדימות בפיזור אנטומי משתנה, הפרעות שיווי משקל, הפרעה בשליטה על סוגרים,טשטוש ראיה עד עיוורון, ראיה כפולה. תוך מספר שבועות ההתקף חולף לעיתים עם החלמה מלאה ולעיתים ההחלמה חלקית בלבד. מספר ההתקפים, צורתם וחומרתם קשורים לפרוגנוזה.
2. מהלך מתקדם שניוני המופיע בחלק מהחולים עם מהלך התקפי. ללא טיפול תרופתי כ-50% מהחולים עם מהלך התקפי יעברו תוך כ-10 שנים להלך מתקדם שניוני, בו מתפתחת נכות נוירולוגית מתקדמת.
3. מהלך ראשוני מתקדם המופיע בכ-10%מהחולים ובשכיחות יתר בגברים מעל גיל 40 שנה. מהלך זה מתבטא בהצטברות לאורך זמן של סימנים נוירולוגיים המביאים לנכות מתקדמת והפרעה תפקודית. בקבוצת חולים זו הצטברות הנכות היא מהירה יותר עם פגיעה בעיקר בגפיים תחתונות ובסוגרים כעדות לפגיעת יתר בחוט השדרה.
4. מהלך מתקדם התקפי – מופיע בכ-5% מהחולים ומתבטא בהופעה הדרגתית של סימנים נוירולוגיים יחד עם התקפים חריפים.
האבחנה של טרשת נפוצה היא אבחנה קלינית המבוססת על תלונות החולה והממצאים בבדיקה הנוירולוגית כחלק מהמדדים האבחנתיים יש צורך להדגים פיזור במקום הפגיעה לאורך זמן. בדיקת הבחירה לאבחנה של טרשת נפוצה הנה בדיקת תהודה מגנטית מוחית (MRI) המדגימה את הנגעים הדהמילינטיביים האופיניים למחלה במח ובחוט השדרה הצווארי והגבי, בכ-85% מהחולים כבר בהסתמנות הראשונה של המחלה. חשוב להדגיש כי ככל שכח השדה המגנטי גדול יותר הרזולוציה של התמונות תהיה טובה יותר, ולכן עדיף לבצע את הבדיקה במכשירי תהודה מגנטית בעלי מגנט של 1.5 Tesla לפחות. הנגעים האופיניים מופיעים בחומר הלבן סביב חדרי המח ובשנים האחרונות ע"י שימוש בטכניקת ה-flair כחלק ממערךבדיקת ה-MRI ניתן להדגים נגעים מרובים גם בחומר האפור ממצא היכול להסביר פגיעה קוגנטיבית. בדיקת התהודה המגנטית המוחית משמשת לא רק לאבחון אלא גם למעקב אחר התקדמות המחלה או הצלחה בטיפול תרופתי. ע"י מדידה של נפח הנגעים הדלקתיים והשינוי לאורך זמן ניתן להעריך את השינוי שחל מבחינת התפתחות המחלה או נסיגתה.
נמצא כי לבדיקת התהודה המגנטית המוחית רגישות גבוהה הרבה יותר (פי 5-10) לזיהוי פעילות המחלה ע"י הופעה של נגעים פעילים מאשר המהלך הקליני של החולה ולפיכך היא משמשת לא רק כבדיקה אבחנתית אלא גם לצורך מעקב לגבי התקדמות המחלה ו/או הצלחת הטיפול התרופתי. בנוסף לצורך אבחון ומעקב מתבצעת בדיקת פוטנציאלים מעוררים של מסלולי הראיה, השמיעה והתחושה. כתוצאה מהפגיעה במיאלין עלולה להגרם האטה או חסימה בהולכה של הסיגנל החשמלי במסלולים אלה גם ללא תלונה ספציפית מצד החולה.השימוש בבדיקות אלה יכול להדגים מעורבות נוספת של פגיעה מבחינת פיזור במקום ולשמש ככלי מעקב לאורך זמן
את הטיפול בטרשת נפוצה ניתן לחלק ל-3 קבוצות עיקריות:
1. טיפול בהתקף חריף – במהלך החמרה חריפה של המחלה מקובל מתן של טיפול סטרואידלי תוך ורידי במטילפרדניזולון, אשר ניתן במינון של 1 גרם/יום למשך 5 ימים. הטיפול יכול לקצר את משך ההתקף ונמצא כי יש לו השפעה חיובית על הורדת תדירות ההתקפים החריפים למשך השנתיים הבאות, אך לא נמצא כי הוא משפיע על רמת ההחלמה מבחינה נוירולוגית. 2. טיפול מונע שמטרתו להפחית את מספר ההתקפים החריפים וחומרתם ובמקביל את התקדמות הפגיעה הנוירולוגית. בטיפול זה כלולות תרופות ה-ABC (ה-interferon beta-1a (Avonex, Rebif) ה-interferon beta-1b (Betaseron) וה-glatiramer acetate (Copaxone) תרופות אלה מאושרות לטיפול בטרשת נפוצה וכלולות בסל הבריאות. מטרת הטיפול התרופתי להוריד את תדירות ההתקפים החריפים לדחות את ההתקדמות לנכות, להעלות את מספר החולים שיהיו חופשיים מהתקפים, ולהוריד את פעילות המחלה מבחינת עומס הדלקת, נפח הנגעים החדשים ונפח הצלקות בבדיקות תהודה מגנטית מוחית עוקבות. 3. טיפול שיקומי מכוון מתבצע ע"י צוות פארארפואי הכולל פיזיוטרפיסטים/יות, מרפאים/ות בעיסוק, קלינאי תקשורת עובדים/ות סוציאליים/יות, אחים/יות ופסיכולוגיים/יות מטרת טיפולים אלה להביא לשיפור תפקודי ונפשי שיאפשרו התמודדות טובה יותר של החולה במטלות היומיומיות בכיוון זה מודגשת עבודה שיקומית לחיזוק כח שרירים, שמירה על טווחי תנועה, שיפור הקואורדינציה והיציבה, עבודה על תפקוד מוטורי עדין והתחושה בגפיים העליונות, חיזוק שרירי הבטן והאגן לשיפור יכולת השליטה על הסוגרים, וכן שיקום נפשי וקוגניטיבי.
תהליך השיקום חשוב הן לחולים לאחר התקף חריף כדי להחזיר תפקודים שנפגעו והן לחולים עם פגיעה נוירולוגית קבועה כדי לשמר את התפקוד הקיים ולאפשר תפקוד עצמאי ושמירה על איכות חיים במסגרת המוגבלויות הקימות חשוב לעודד את החולים לפעילות גופנית עצמאית כגון הליכה פעילות חדר כושר, והתעמלות.
הסיעוד במרכז לטרשת נפוצה
במרכז לטרשת נפוצה עובד צוות סיעודי המונה שש אחיות מוסמכות. הצוות הסיעודי עובד במשולב עם הצוות הרב-מקצועי על מנת לתת מענה לצורכי המטופלים, הן מבחינה רפואית, מבחינה תיפקודית ושיקומית. אופייה הממושך של המחלה מוביל לקשר ארוך טווח בין המטופלים ואנשי הצוות. מהלך זה מוביל לבניית קשר אישי ומיוחד בין הצוות למטופלים. המרכז מתפקד כמסגרת של אשפוז יום, בה מתאפשר למטופלים לקבל טיפול במהלך שעות היום ולאחר מכן להשתחרר מבית-החולים.
במסגרת הטיפול הניתן במרכז מגיעים המטופלים בתאום מראש לצורך קבלת טיפול תרופתי בעירוי חד יומי למניעת התקפים. ישנם מטופלים המגיעים בעקבות התקף חריף ומקבלים טיפול תרופתי בעירוי במשך חמישה ימים. פן חשוב בעבודתנו הוא מתן הדרכות שונות למטופל ובמקרי הצורך לאחרים המטפלים בו. נושאי ההדרכה הם מגוונים וכוללים תכנים ספונטניים ותכנים מובנים. ההדרכה עוסקת בנושאים כגון: איזון סימפטומים, מניעת סיבוכים, מניעת פצעי לחץ, צינתור שתן עצמי, תזונה. כמו כן, האחיות אחראיות על לקיחת בדיקות מעבדה וכן סיוע לרופאים בפרוצדורות רפואיות שונות.
במהלך המפגש עם המטופל ממלאים אנמנזה סיעודית במטרה לזהות בעיות סיעודיות חדשות הנובעות משינוי במצב התפקודי והרפואי. כמו-כן ממלאים הערכות תפקודיות לגורמי חוץ שונים לפי הצורך.
ישנם מטופלים המגיעים למסגרת אשפוז יום שיקומי במשך שלושה שבועות. בתקופת זמן זו נערכת אנמנזה סיעודית מפורטת על מנת לזהות בעיות קיימות וצפויות אצל המטופל, לנסות לתת מענה בהתאם לכך, לקשר את המטופל עם גורמים מקצועיים רלוונטים. כל זאת על-מנת לתת סיוע מקסימלי תוך כדי. בשנה האחרונה מתנהלת קבוצת תמיכה לבני זוג של חולי הטרשת. מטרת העבודה הקבוצתית ליצור מסגרת חברתית תומכת לבני זוג של מטופלים, לאפשר מקום לאיוורור רגשות וליצור מסגרת לקבלת מידע רלוונטי, כל זאת תוך הדגשת המיקוד בבני הזוג של מטופלינו. בהמשך, מתוכננת קבוצת תמיכה להורים להם יש ילדים חולי טרשת. כמו כן תפתח קבוצת רכבת המיועדת לחולים, משותפת לצוות הסיעודי והרב מקצועי, במתכונת של מפגשים דו- שבועיים. התוכנית תתמקד בנושאים שונים שיידונו בכל מפגש, תוך העברת מידע רלוונטי למטופלים במסגרת של מפגש קבוצתי.

פיזיוטרפיה
ריפוי בעיסוק
המערך הפסיכולוגי
|

RESENSE - משחק טיפולי לשיפור תחושה בכפות הידיים
המחלקה לטרשת נפוצה בביה"ח שיבא תציג לראשונה במסגרת שבוע ביומד ישראל 2010, שייערך ב-14-16 ביוני בתל אביב, ערכה חדשנית המיועדת לאימון תחושת מגע, המשפרת את הפעילות המוחית של המטופלים. הערכה, המבוססת על גלילים בטקסטורות שונות, מיועדת לאוכלוסיות שונות הסובלות מירידה בתחושה בכפות הידיים, בינהן, אוכלוסיה בריאה מזדקנת המראה ירידה בתחושת מגע שהינה תלוית גיל, חולים במחלות נוירופטיות, בהם נגרמת ירידה תחושתית מתקדמת על רקע פגיעה עצבית פריפרית, חולי מחלת כלי דם קטנים, או חולים במחלות ממאירות תחת טיפול כמוטרפי המביא לפגיעה דומה, וכן עבור חולים לאחר אוטם מוחי, או חולי טרשת נפוצה, בהם הפגיעה התחושתית היא על רקע פגיעה מוחית או חוט-שדרתית מרכזית
השימוש בערכה (הכוללת 24 גלילים,שרשרת להשחלת החלקים, מארז DVD עם סרט הדרכה, ומארז תיק בד) פשוט: התרגול נעשה בעיניים עצומות תוך מישוש וזיהוי המרקם והטקסטורה על בסיס יומי קבוע של 15 דקות.
הערכה החדשה, המאפשרת להתאים את המוצר לפי רמות קושי ברמת הטקסטורה למשתמש, פותחה על ידי המחלקה לטרשת נפוצה בביה"ח שיבא, ולפרוייקט היו שותפות פרופ' ענת אחירון, נוירולוגית ומנהלת המרכז, סימונה גלב, מרפאה בעיסוק ומיכל גרינברג אברהמי, מעצבת תעשייתית ופיתוח מוצרים. לדברי צוות הפיתוח, החדשנות בכלי היא בעובדה ששיטת האימון מבוססת על למידה ופלסטיסיות של המוח. "מחקרים אחרונים הוכיחו כי ע''י אימון ניתן להגביר קשרים סינפטיים ובהתאמה להביא לשיפור תפקודי. במחקר שערכנו בחולי טרשת נפוצה עם פגיעה תחושתית שגרמה לקושי בתפקוד, כמו קושי להחזיק חפצים, להתאפר, לחתוך סלט, להוציא מטבעות מהתיק. מצאנו לאחר אימון תחושה שיפור של 12.5% במבחן תחושה 2PDT ושיפור של 27% במבחן תחושה MFT - וזאת לאחר אימון ביתי של שלושה שבועות".
לדברי המפתחים, לכלי הטיפולי החדש, הידידותי למשתמש, יש משמעות מיוחדת באוכלוסיה צעירה (ילדים ובני נוער) עם פגיעות תחושתיות כיון שהוא מאפשר אימון קבוע באופן עצמאי. הערכה, שמחירה לצרכן יעמוד על כ-350 שקל תושק במהלך יוני 2010

|
הענף הפסיכולוגי במרכז לטרשת הנפוצה
המרכיב הפסיכולוגי בטרשת נפוצה משמעותי ביותר. כיוון שמדובר במצב גופני משתנה מזמן לזמן אליו צריך להתרגל ועמו להתמודד, הקושי הנפשי הגדול הוא לחיות במצב של חוסר ודאות לגבי מהלך המחלה וההמשך הצפוי הן בעתיד הקרוב והן בעתיד הרחוק.
הטיפול הפסיכולוגי הנו קצר מועד (8 פגישות), ומטרתו לתת כלים להתמודדות, כל אחד עפ"י צרכיו- האינדיבידואלים, הזוגיים, המשפחתיים וכו.
הטפול יכול להתקיים בשלבים השונים של המחלה ומידי שנה ניתן לחדש את סדרת הטיפולים על-פי הצורך אנו משתדלים לאפשר פגישות אחת לשבוע.
נושא נוסף הנו הערכה קוגניטיבית מיוחדת לטרשת נפוצה, אשר נערכת ע"י הפסיכולוגית, הערכה זו סוקרת את היכולות הקשורות לזיכרון, קשב, ריכוז, שליפה שפתית וכו.
פגישה עם הפסיכולוגית יש לתאם עם מזכירות המרכז
המרכיב הפסיכולוגי אצל חולי טרשת נפוצה
מחלת הטרשת הנפוצה קשה לעיבוד ולשיקום פסיכולוגי, בשל היותה מחלה פרוגרסיבית (מתקדמת).
הקשיים הפיזיים ולעיתים הקוגניטיביים (זיכרון, קשב, ריכוז, שפה, חשיבה וכ"ו) גדלים עם הזמן ובעקבותם גדלים הקשיים הנפשיים. הקושי נובע בעיקרו מהצורך להסתגל בכל פעם למצב גופני חדש. ברוב המקרים מדובר על מחלה התקפית המביאה לשינוי פתאומי במצב הגופני פתאומיות זו גוררת תחושה של חוסר שליטה, חוסר אונים וחוסר ודאות לגבי העומד להתרחש. רוב בני האדם זקוקים לתחושת שליטה על חייהם לדעת לצפות מה ילד יום בתקווה כי יש בידיהם את הכלים להתמודד,עם מצבים חדשים ומשתנים. אדם העומד במצב של חוסר שליטה על חייו וחוסר יכולת לצפות את ההתקף הבא עלול לפתח חרדות ודיכאון. חלק מן האנשים עם המחלה מנסים לשלוט בחייהם ובמחלה ע"י טיפולים שונים, הן ברפואה הקונבנציונאלית,ברפואה המשלימה, תורות ואמונות,שיחות עם אנשי מקצוע וכ"ו. הטיפול הפסיכולוגי באדם עם המחלה מנסה לברר האם הוא חש כי ישנו קשר בין תהליכים בחייו, כמו מצבי לחץ ומתח, לבין התקפים וכיצד הוא יכול להקל על עצמו במצבים אלה וכן, ניסיון להבין יותר את מהלך המחלה, להבין את השפעתה על החיים של האדם החולה ועל סביבתו (זוגיות, משפחה, עבודה וחברה). מטרת הטיפול היא לנסות ולקבל את המחלה ולחיות לצידה ,לחזק את השליטה האדם על חייו, ובמידת הצורך, להביא לשיפור המצב המשפחתי הזוגי, החברתי והתעסוקתי שלו. יש לזכור כי קיימת התקווה כי ההתקף יעבור, המצב ישתפר לעומת זה שבהתקף והחיים יחזרו עד כמה שאפשר למסלולם,עם זאת, ה"שיירים" אשר עלולים להישאר לאחר ההתקף, גורמים לתסכול, אכזבה, חרדה ודכאון.
גם משפחתו של האדם עם המחלה עוברת התמודדויות קשות, האדם המוכר משתנה לנגד עיניהם, ההסתגלות לשינוי דורשת זמן והשינויים לאורך הזמן מקשים על ההסתגלות. המשפחה צופה באדם עם המחלה סובל ורוב הזמן קצרה ידם מלהושיע. לעיתים האדם עם המחלה נתפס כמנצל את מצבו כלפי חוץ. כאשר הוא אינו בהתקף, הוא נראה נורמלי, עם זאת, לעיתים האדם עם המחלה סובל מעייפות (FATIGUE), לעיתים הוא סובל מזרמים, בערות, חוסר תחושה ותפקודו יורד. התחושה כי אין מאמינים לו מביאה לקשיים זוגיים ומשפחתיים,גם ההורות של החולה משתנה. הילדים חווים את ההורה כמסוגל פחות לעזרה פיזית והם לומדים מהם גבולות היכולת של ההורה עם המחלה. הדבר פשוט יותר כאשר אין שינוי קוגניטיבי משמעותי.
כאמור, במצב של מחלה פרוגרסיבית יש צורך להתמודד בכל פעם מחדש עם שינויים פיזיים ולעיתים קוגניטיביים, בחלק מאישיותו הוא כבר לא אותו האדם שהיה,נושאי התעניינותו משתנים וחלק נכבד מהאנרגיה שלו מופנה להכרות עם המחלה וניסיון להתמודד עמה. מבחינה חברתית האדם עם המחלה מכיר חברה חדשה שתחומי עניינה כשלו- חולים אחרים. חלק מן האנשים עם המחלה, לפחות בתחילתה אינם מעונינים לפגוש אחרים עם אותה מחלה אשר מצבם פחות טוב משלהם עם הזמן ישנה התקרבות, שהיא כחלק מניסיונות ההשלמה עם המצב החדש וישנה למידה ושיתוף זה עם זה. מבחינה תעסוקתית, חלק מן האנשים עם המחלה ממשיכים לעבוד במקומות עבודתם. עבודתם פוחתת כאשר תפקודם יורד בזמנים של התקפים, אך כאשר ישנה רמיסיה הם חוזרים לעבודה רגילה. חלקם מקבלים הקלות ממקומות העבודה וחלקם מתקשים להמשיך לעבוד במקום עבודתם הקודם, בשל דרישות העבודה או בשל החיסורים בעבודה כתוצאה מבדיקות, טיפולים, או התקפים. כאשר האדם עם המחלה ממשיך לעבוד בכל עבודה שהיא הרגשתו טובה יותר והוא ממשיך לחוש פרודוקטיבי, תחומי העניין שלו והקשרים החברתיים הנם רחבים יותר והוא פחות עוסק במחלתו וכל הנובע ממנה.
יש חשיבות גדולה בטיפול לברר את החלקים החיוביים, הטבעיים אשר קיימים אצל האדם בעל המחלה.
אין המחלה "עוטפת" את האדם כולו, האדם הוא יצור שלם הבנוי ממגוון של יכולות, כוחות, מיומנויות אשר חלקן יכולות להיפגע וחלקן יכולות להישאר ללא שינוי גם האדם עם המחלה צריך לגלות זאת וגם סביבתו.
אדם החולה במחלת הטרשת הנפוצה עומד מול קשיים רבים בחזיתות שונות הוא חש כי הוא משתנה מבחינה פיזית, מנטאלית, לעיתים גם קוגניטיבית. חוסר השליטה וחוסר האונים בכך שכמעט ולא ניתן לצפות מה עלול לקרות ומתי מעלים מצבים של חרדה ודיכאון. המצב המשפחתי והתעסוקתי עלולים להתערער ולגרום לקשיים נוספים. ללא ספק, משפחה תומכת המנסה להבין, סביבה תומכת, ומקום עבודה מבין וסובלני יכולים לעשות את חייו של האדם עם מחלת הטרשת קלים יותר, כמו-כן, שיחות אינדיבידואליות עם אנשי מקצועות בריאות הנפש (פסיכולוגים, עו"ס, פסיכיאטרים) יכולים להקל על עיבוד המחלה, התמודדות עמה והחיים לצידה.
קישורים לאתרים נבחרים
מ.י.ל.ב.ת
האגודה לטרשת נפוצה
נגישות ישראל |