דליריום

פרופ' דן ג'וסטו, מנהל האגף לרפואת הגיל השלישי
 

דליריום – בלבול חריף – הוא מצב שכיח בקרב קשישים שבריריים, בעיקר כאלו עם ירידה קוגניטיבית. הוא יכול להתרחש כתוצאה מנטילת תרופה חדשה, כאב, זיהום או בשל מגוון מחלות ומצבים אחרים.

מהם התסמינים?

דליריום מתבטא בשינוי ואי יציבות במצב ההכרה – מערנות יתר ועד לישנוניות, בלבול, הפרעה בקשב ובריכוז, הזיות ואי-שקט (בעיקר בשעות הערב והלילה). הוא יכול לחלוף בתוך ימים עד שבועות אך בשליש עד מחצית מהמקרים אינו הפיך.

כיצד בני משפחה ומלווים יכולים לעזור?

דליריום מעלה את הסיכון לתחלואה (גם דמנציה) ותמותה ופוגע בתפקוד ולכן מומלץ למנוע אותו. בני משפחה ומלווים יכולים לסייע בכך והנה כמה המלצות עבורם בזמן אשפוז המטופל/ת: 

• לשהות ליד המטופל/ת כמה שניתן. 
• להמליץ למטופל/ת להשתמש במכשיר שמיעה ולהרכיב משקפי ראייה, גם אם אינו/ה רואה בכך צורך מידי.
• להזכיר למטופל/ת פרטים בסיסיים כמו תאריך, שעה ומקום ואת הסיבה לאשפוז.
• לא לתת למטופל/ת תרופות בלי ליידע את צוות המחלקה.
• להזכיר למטופל/ת לגשת לשירותים וללוותו/ה כאשר זה מתאפשר מבחינת הנחיות צוות המחלקה.
• אם למטופל/ת יש עצירות או קושי במתן שתן – לעדכן את הצוות.
• לסייע למטופל/ת להמשיך ככל הניתן בשגרה היומית שקדמה לאשפוז (למשל להאזין לתוכניות רדיו קבועות, לדבר עם הנכדים בטלפון ולשמור על סדר יום).
• לשמור על סביבה שקטה.
• לתת למטופל/ת שתייה מרובה ותזונה מספקת (באישור הצוות הרפואי והסיעודי).